|
כן, הגיע הזמן, שתושבי גבעת יואב, שאינם חקלאים יתחילו להשתתף כשותפים שווי זכויות בניהול המוניציפאלי של הישוב, אלא שבתהליך המעבר מאגודה חקלאית לשתי אגודות: חקלאית ומוניציפאלית חשבו כמה מאיתנו שהגיע הזמן לגזור קופון.
מי שלא השתתף באסיפה שדנה בתקציב האגודה החקלאית, ולא קיבל את התקציב המוצע בתא הדואר שלו, לא יכול היה שלא לשים לב שאינו חייב לשלם כלל לאגודה. יש מי שישלם: שוכרי המתקנים למיניהם מהסלולרים ועד לחנויות השונות, ומכיוון שיש עודף בתקציב, ראוי לחלק אותו לסעיפי משנה: משלימים הכנסה למוניציפליים, וגם לסעיפים האחרים ובעיקר למזכיר שמשכורתו עלתה ב 30% (או ב 24% לאחר אי קיזוז המע"מ מהמוניציפליים)
מי שהשתתף באסיפה שדנה בתקציב המוניציפאלי ולא הבין את הכעס של חלק מאיתנו על ההצעות והתוספות, כנראה לא הבין כיצד בהרמת יד הוא או היא שותפים להחלטה על העלאת התשלום החודשי ב 70 ₪ לחודש ולא ב 20 כפי שטענה ההנהלה. (הסבר חשבונאי פשוט לאור הורדת השמירה שעלותה 50 ₪ לכל משפחה לחודש + הצעת ההנהלה להוספת 20 ₪ נוספים).
נכון, מה לנו כי נלין על 20 או 70 שקלים. הלו במחי ארנק אנחנו מוציאים סכום זה על קפה וקרואסון או ארוחת בקר מפנקת באחד מבתי הקפה של טבריה, אלא שחברי וחברותי היקרים – הזמנים הללו ישתנו ללא הכר בקרוב מאד. יש כבר כאלו שחווים זאת על בשרם, יש היורדים למרכז לעבוד ויש אחרים שנמנעים מלהיכנס לחנויות למיניהן כדי לא לבזבז כסף יקר מבלי משים.
אז, התקציב כולו גבוה ב 50% מהתקציב של השנה החולפת (מי שמעוניין יקבל פרוט מודפס – הרי הס מלחלק דפים כאלו בתאי הדואר!!).
כלומר, בשנה בה מפוטרים אלפי עובדים בחודש, משכורות מצטמצמות ואיתן גם הוצאות המשפחה, מישהו בגבעת יואב חושב שהפרות ימשיכו לתת את חלבן המשובח לעד.
ועוד הערה
בשנה בה עוברים תהליכים, מפרקים ומשנים תקציבים, ראוי שמי שיכין את התקציב ויגיש אותו לציבור יהיה איש מקצוע בתחום החשבונאות, כך שלא נאלץ לבדוק ולזהות טעויות, לקבל בטבלה אחת תימחורים שונים: עם או בלי מע"מ, חלוקה ל 50%, 30% ו 100% ועוד ועוד. כשמשכורת המזכיר נראית ללא שינוי, כאשר בתקציב השני ישנה עליה תוספת של 30%. ואם בתקציב החקלאי ישנם סעיפים מוניציפאליים, ראוי, ששני התקציבים יהיו שקופים לציבור.
לאור הערות אלו, ולאחר החלטת האסיפה שלא לקבל את הצעת ההנהלה להעלאת התקציב, ראוי לדעתי שהקיצוץ יעשה אך ורק מהסעיף המתוגמל ביותר והוא - משכורתו של המזכיר.
נילי גולן
|
בטעינה...
