|
מקומם של מבוגרים, מורים והורים, במניעת אלימות של ילדים
|
|
|
בעקבות הודעה קצרה שהתפרסמה בדף לחברי המושב, החלטתי להביא לידעתכם מאמר שכתבתי בתפקידי בפרויקט או"מץ של מט"ח. המאמר עוסק בהמלצותיו של הפסיכולוג חיים עמית.
נילי גולן
מהי אלימות?
אלימות מוגדרת כ"שימוש בכוח, בין אם פיזי או אחר, כנגד הזולת במטרה לפגוע בגופו, בכבודו, ברכושו, בנפשו או בתרבותו". פעמים רבות, במיוחד אצל ילדים, מה שמתחיל כתוקפנות קלה ולא מזיקה לכאורה, עלול להידרדר במהרה לאלימות של ממש. הצקות מילוליות ופיזיות, קללות, משחקים תוקפניים וכיו"ב הם מרמזי האלימות ומזמניה. חשוב לכן להתחיל את הטיפול בבעיה החמורה – האלימות, במה שקודם לה - התוקפנות.
|
 |
|
|
תוקפנות היא התנהגות נלמדת
ההנחה של מרבית התוכניות היעילות למניעת אלימות היא שהתוקפנות היא התנהגות נלמדת, בין אם בצורה ישירה ובין אם בצורה עקיפה. ההתנהגות התוקפנית נלמדת בצורה ישירה על ידי התנסות אישית, שבה האדם זוכה לתגובות ישירות רצויות לו מצד הסביבה על התנהגותו. הדרך השנייה, העקיפה, באמצעותה נלמדת ההתנהגות התוקפנית, היא על ידי התבוננות במישהו אחר המתנהג באורח מסוים וזוכה לתגובות הסביבה, אשר נראות בעיני המתבונן כנעימות וכרצויות לו.
|
|
|
ניתן למנוע למידה של תוקפנות
התוקפנות היא תגובה לתסכול. אפשר להתמודד עם תוקפנות על ידי הפחתת ההזדמנויות לחוויה של תסכול, . או עלידי תגמול שלילי, בצורה ישירה או עקיפה, מצד אחד, ומצד אחר, האדם ילמד דרכים אחרות, מתגמלות חיובית, להשגת יעדיו.
|
|
|
חשוב לטפל בקטן כגדול
הרעיון, שצריך לטפל בבעיות אנטי-חברתיות קלות יחסית ולא רק, או בעיקר, בבעיות אנטי-חברתיות חמורות, מבוסס על אחת התיאוריות הידועות בסוציולוגיה, תיאורית "החלונות השבורים" הטוענת בפשטות, שאם אינך מתקן את החלון השבור הראשון בבניין, הוונדאליסטים יהרסו את הבניין כולו, משום שהם יחושו שמדובר בבניין מוזנח, שאינו בבעלותו של איש. תחושת ההפקרות תתפשט מהבניין אל הרחוב שבו הוא ניצב ותאותת שהכול אפשרי. רעיון זה נכון גם בסביבה הביתית (למשל, אם לא תעיר לילדך על הבגדים הזרוקים לרצפה, מחר לא תוכל לפלס דרכך בחדרו...) וגם בסביבה המוסד חינוכיית (למשל, אם תאפשר לילדים לנופף זה כלפי זה בסרגלי מתכת, מחר הם ינופפו סכינים במוסד חינוכי).
תיאוריה זו שימשה בשנות התשעים של המאה הקודמת את ראש עירית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, בטיפול בהורדת רמת הפשיעה והאלימות בעיר ניו יורק בתקופה קצרה יחסית. ג'וליאני הבין שבעיות שוליות יחסית כגון גרפיטי, כניסה ללא תשלום לרכבת התחתית וקיבוץ נדבות תוקפני, שקולים ל"חלונות השבורים" ומזמינים פשעים חמורים יותר. עם תחילת כהונתו גייס ג'וליאני שוטרים רבים שתפקידם היה לסכל את ביצוע העבירות הקלות האלה, שבדרך כלל לא היו מטרידות את מנוחת המשטרה. בכך נמנעו פשעים חמורים וניו יורק שבה להיות עיר בטוחה יותר לתושביה ולמבקרים בה.
לכן, נחוצה מנהיגות שתמקד את המאמץ החינוכי במניעתה של האלימות ולא בטיפול באלימות קיימת.
|
|
|
המאפיינים המשותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות
שלושה מאפיינים עיקריים המשותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות: הצבת גבולות תקיפה, הקניית מיומנויות חברתיות, שותפות חינוכית רחבה.
בהצבת גבולות תקיפה הכוונה שלא מאפשרים בתוכנית לתוקפנות להשתלם ומנסים להכחידה בעודה באיבה.
בהקניית מיומנויות חברתיות הכוונה שמלמדים את התלמידים דרכים יעילות לבטא צרכים אישיים ו/או מטרות אישיות ומחזקים התייחסויות בין אישיות חיוביות.
בשותפות חינוכית רחבה הכוונה לפעולה מערכתית כוללת.
|
|
|
הצבת גבולות תקיפה
לכל מוסד חינוכי צריך שיהיה קוד התנהגות מוסכם הכולל מספר קטן של כללים מנוסחים בבהירות ומלווים בדוגמאות. על התלמידים להכיר את הכללים ולדעת כי להפרתם יש מחיר.
מרכיבי הצבת גבולות תקיפה
אפשר להגדיר שלושה מרכיבים להצבת גבולות תקיפה במסגרת תוכניות חינוכיות למניעת אלימות: חוקים וכללים בהירים, תגובה מיידית לפריצת גבולות ועקביות באכיפה. מרכיבים אלה מתייחסים למעשה לשלושה זמנים של התמודדות עם אלימות:
בעבר, לפני התפרצות האלימות – קביעה מראש של חוקים וכללים בהירים; בהווה, עם התפרצות האלימות – תגובה מיידית לפריצת גבולות; ובעתיד, אחרי התפרצות האלימות – עקביות באכיפה של החוקים לאורך זמן.
|
|
|
הקניית מיומנויות חברתיות
כל מוסד חינוכי צריך להקנות לתלמידיו מיומנויות חברתיות רלוונטיות למניעת אלימות, וצריך לתרגל את תלמידיו בהן.
המספר הגדול ביותר של תוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות בארץ מדגישות דווקא מאפיין זה, בשמות שונים. הכוונה לתוכניות כמו: "אורחות חיים – אקלים חינוכי מיטבי", "חברת הילדים הדמוקרטית", "משכיני שלום" ועוד.
"בוני השלום"
התוכנית מיועדת לכלל התלמידים בכיתות גן חובה עד כיתה ה', והיא פועלת בכ-400 בתי ספר בארה"ב. התוכנית מיושמת על ידי הצוות יחד עם התלמידים, ומשלבת אסטרטגיות לשינוי האווירה במוסד חינוכי על ידי עידוד התנהגות פרו-חברתית בקרב התלמידים והסגל, שכלול היכולת החברתית וצמצום התנהגות אלימה. הילדים לומדים חמישה עקרונות:
(1) לשבח אנשים;
(2) להימנע מהעלבה;
(3) לחפש אנשים נבונים שישמשו יועצים וחברים;
(4) לשים לב לפגיעות שהם עצמם גורמים ולתקנן;
(5) לתקן עוולות שנגרמו לילדים אחרים.
בתוכנית זו המורים, הסגל המִנהלי וההורים משמשים מודלים להתנהגויות אלה ומחזקים אותן.
תוצאות ההערכה הראשונית של התוכנית היו חיוביות והצביעו על ירידה משמעותית בהתנהגות האלימה ועל עלייה משמעותית בשימוש במיומנויות חברתיות חיוביות. כמו כן, נמצא שבבתי הספר שהשתמשו בתוכנית "בוני השלום" היו פחות ביקורי תלמידים אצל אחות מוסד חינוכי לשם טיפול בפציעות בהשוואה לבתי הספר בקבוצת הביקורת.
|
|
| |
|
מרכיבי הקניית מיומנויות חברתיות
אפשר להגדיר גם כאן שלושה מרכיבים עיקריים של הקניית מיומנויות חברתיות בתוכניות השונות: רגישות לזולת, שליטה בכעסים ודרכים מקובלות לפתרון בעיות.
ברגישות לזולת הכוונה למיומנויות העוזרות לתלמיד לפתח אמפתיה לאחרים - תלמידים ומורים.
בשליטה בכעסים הכוונה למיומנויות העוזרות לתלמיד לנהל בצורה יעילה יותר את רגשות קשים של תסכול, אכזבה, כעס וכיו"ב.
בדרכים מקובלות לפתרון בעיות הכוונה לפיתוח דרכי תגובה חברתיות הדדיות במצבי קונפליקט.
|
|
|
שותפות חינוכית רחבה
בתי הספר צריכים לשתף פעולה עם גורמים נוספים בקהילה כדי לטפל כהלכה בבעיית האלימות. טיפול רק ברמת התלמידים ורק על ידי מורים, אינו יעיל.
|
|
מסלול – משפחות ובתי ספר ביחד,
זוהי תוכנית ארוכת טווח המתנהלת בארצות הברית, שבזמן הדיווח עליה (2003), עדיין נמשכה. תלמידי א'-ה', שזוהו כבעלי סיכון גבוה, קיבלו תוכנית העשרה שבועית קבועה. הילדים למדו מיומנויות בהבנה רגשית ותקשורת, בניית ידידויות, שליטה עצמית ופתרון בעיות חברתיות. הוריהם נפגשו בקבוצות, שהונחו על ידי מנחי משפחות, כדי לדון באסטרטגיות הורוּת, ואחר כך נערכו מפגשים של 30 דקות לפעילות משותפת של הורים וילדים. מדי שבועיים נערכו ביקורי בית.
בדיווח על תוצאות ההתערבות אצל תלמידי גן חובה נמצא שקבוצת ההתערבות קיבלה ציונים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת בזיהוי רגשות, בהתמודדות עם רגשות ובפתרון בעיות חברתיות, וכן התגלו בה שיעורים נמוכים יותר של נקמה תוקפנית.
|
|
מאפייני שותפות חינוכית רחבה
קיימים שני מרכיבים עיקריים של מאפיין זה בתוכניות השונות: שותפות חינוכית בתוך הצוות ושותפות חינוכית מחוץ לצוות.
שותפות חינוכית בתוך הצוות, חיוני ליצירת דוגמה אישית של חברי הצוות, מורים ועובדים אחרים. בהעדר דוגמה אישית מתאימה, יורד כוחה של כל תוכנית. לעומת זאת, כאשר קיימת התאמה בין הערכים הנלמדים לבין ההתנהגות בפועל של המלמדים, מורים ו/או הורים, יש סיכוי טוב ללמידה מוצלחת. לכן, קוד ההתנהגות שמפתח מוסד חינוכי לגבי התלמידים צריך לחייב את כל הנוכחים במוסד חינוכי ולהיות מיושם בכל תחומי מוסד חינוכי, כולל בהסעות, למשל. בתי ספר שהצליחו להפוך את התוכנית לדרך חיים ולא רק לפרויקט זמני הצליחו מאוד בהפנמה של ערכי התוכנית אצל התלמידים.
שותפות חינוכית מחוץ לצוות, חיוני להעצמת המסרים של התוכנית. הכוונה לשיתופי פעולה עם הורים וכן גם עם גורמי קהילה אחרים כמו משטרה, מתנסי"ם וכיו"ב. שיתופי פעולה כאלה יוצרים רשת מבוגרת, המשדרת לילדים מסרים אחידים ומתואמים.
|
|
|
לסיום...
ניתן לזהות שלושה מאפיינים של תוכניות חינוכיות יעילות להתמודדות עם אלימות ולמניעתה: הצבת גבולות תקיפה, הקניית מיומנויות חברתיות ושותפות חינוכית רחבה. מאפיינים אלה מופיעים בצורה זו אחרת בכל התוכניות החינוכיות היעילות למניעת אלימות של ילדים,
תפקידנו, כמורים וכהורים, להתגייס למאבק באלימות - בכל התחומים ובכל מישורי החיים. הורים ומורים יכולים לעשות זאת. הידע קיים. הניסיון מוכיח שזה אפשרי.
|
|
|
מקור: מנהיגות חינוכית למניעת אלימות
|
|
אשמח לתגובותיכם ולדיון בנושא: אלימות ותגובות יעילות של הורים ומורים
נילי |
|
|
| +- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
| | לא נמצאו תגובות |
|
|
|
